דיווח שוק על תיוג גנטי עבור מעקב אוכלוסיית חיות בר 2025: ניתוח מעמיק של גורמי צמיחה, חדשנות טכנולוגית ומגמות עולמיות. חקור את גודל השוק, שחקנים מרכזיים, והזדמנויות עתידיות שמעצבות את שימור חיות הבר.

• סיכום מנהלים & סקירת שוק
• מגמות טכנולוגיות מרכזיות בתיוג גנטי
• נוף תחרותי ושחקנים מובילים
• תחזיות צמיחה בשוק (2025–2030): CAGR, הכנסות וניתוח נפח
• ניתוח שוק אזורי: צפון אמריקה, אירופה, אסיה-פסיפיק ושאר העולם
• אתגרים והזדמנויות בתיוג גנטי של חיות בר
• מבט קדימה: חדשנות, השפעות מדיניות והרחבת השוק
• מקורות והפניות

סיכום מנהלים & סקירת שוק

תיוג גנטי עבור מעקב אוכלוסיית חיות בר מתייחס לשימוש במרקרים מבוססי DNA כדי לזהות, לעקוב וללמוד על בעלי חיים בודדים ואוכלוסיות בסביבתם הטבעית. טכנולוגיה זו הפכה לכלי משנת חיים בביולוגיה של שימור, ומאפשרת לחוקרים ולמנהלי חיות בר לקבל מידע מדויק על גודל האוכלוסייה, מגוון גנטי, דפוסי נדידה, והצלחה בריבוי מבלי להזדקק לתיוג פיזי פולשני. נכון לשנת 2025, השוק הגלובלי עבור תיוג גנטי בשימושי חיות בר חווה צמיחה משמעותית, המונעת על ידי התקדמות בגנומיקה, ירידת עלויות של רצף DNA, וגדילה בביקוש לאסטרטגיות שימור מונחות נתונים.

השוק מת Characterized על ידי שילוב של טכנולוגיות רציפה מהדור הבא (NGS), כלים ניידים לניתוח DNA בשטח, ופלטפורמות ביואינפורמטיות מתקדמות. חדשנות זו צמצמה באופן משמעותי את הזמן ועלויות הקשורים לדגימה ולניתוח גנטי, מה שהופך את תיוג הגנטי לנגיש למגוון רחב יותר של פרויקטי שימור וסוכנויות ממשלתיות. לפי Grand View Research, השוק הגלובלי של גנומיקה, המהווה בסיס לטכנולוגיות תיוג גנטי, היה בשווי של מעל 28 מיליארד דולר ב-2023 וצפוי לגדול בקצב שנתי מורכב (CAGR) של 16.5% עד 2030, כאשר יישומי חיות בר וסביבה מייצגים מגזר מתפתח במהירות.

גורמים מרכזיים לאימוץ תיוג גנטי כוללים את הצורך הדחוף לעקוב אחרי מיני בעלי חיים בסכנת הכחדה, לעמוד בהסכמים בינלאומיים לביודיברסיטה, ולמנוע הברחת חיות בר. ארגונים כמו קרן השימור הבינלאומית IUCN עושים שימוש גובר במידע גנטי כדי ליידע החלטות מדיניות וניהול. יתרה מכך, סוכנויות ממשלתיות באזורים עם ביודיברסיטה גבוהה, כמו שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית והסוכנות האירופית לאיכות הסביבה, משקיעות ביוזמות תיוג גנטי כדי לשפר את דיוק מפקדי חיות הבר ולתמוך במאמצי שיקום מערכות אקולוגיות.

על אף הפוטנציאל שיש בשוק, הוא מתמודד עם אתגרים הקשורים לסטנדרטיזציה של נתונים, שיקולים אתיים, והצורך בכוח אדם מיומן לפרש נתונים גנטיים. עם זאת, שיתופי פעולה מתמשכים בין מוסדות אקדמיים, ספקי טכנולוגיה וארגוני שימור פועלים כדי להתמודד עם חיכוכים אלה, ולעודד חדשנות ולהרחיב את היישומים המעשיים של תיוג גנטי. כתוצאה מכך, התחזיות עבור תיוג גנטי במעקב אוכלוסיית חיות בר נותרות חיוביות מאוד ל-2025, עם צמיחה נמשכת הצפויה ככל שהטכנולוגיה מתבגרת ואתגרי שימור מקבלים משנה תוקף.

מגמות טכנולוגיות מרכזיות בתיוג גנטי

תיגוג גנטי הפך לטכנולוגיה משנה חיים עבור מעקב אוכלוסיות חיות בר, תוך שהוא מנצל התפתחויות בגנומיקה, ביואינפורמטיקה ודיגום בשטח כדי לספק תובנות חסרות תקדים לגבי תנועת בעלי חיים, מבנה האוכלוסייה, ומצב השימור. ב-2025, כמה מגמות טכנולוגיות עיקריות מכתיבות את הנוף של תיוג גנטי למעקב חיות בר:

• רציפות DNA ניידות ואוטומטית: התפשטות של מכשירי רצף ניידים, כמו ה-MinION של אוקספורד נאנופור, מאפשרת ניתוח גנטי בזמן אמת בשטח. מכשירים אלו מאפשרים לחוקרים לאסוף ולרצף דגימות DNA ישירות במקומות מרוחקים, וצמצמים את הזמן ואת המורכבות הלוגיסטית הקשורים לעבודה במעבדה. מגמה זו מאיצה את קצב איסוף הנתונים ומאפשרת אסטרטגיות ניהול חיות בר יותר דינמיות ויעילות (טכנולוגיות אוקספורד נאנופור).
• דיגום DNA סביבתי (eDNA): השימוש ב-eDNA—חומר גנטי שמשתחרר על ידי אורגניזמים לסביבתם—הפך לאבן פינה במעקב חיות בר לא פולשני. ב-2025, שיפורים בטכניקות החילוץ וההגברה של eDNA מגבירים את רגישות הזיהוי, ומאפשרים לעקוב אחרי מינים נדירים או חמקמקים מבלי צורך בהבחנה או תפיסה ישירה. גישה זו במיוחד בעלת ערך עבור מערכות אקולוגיות ימיות ויעריות, שבהן שיטות סקר מסורתיות הן מאתגרות (קבוצת פרסום של טבע).
• ביואינפורמטיקה מבוססת ענן ואינטגרציית נתונים: האינטגרציה של מחשוב ענן ופלטפורמות ביואינפורמטיות מתקדמות מפשטת את ניתוח מערכות נתונים גנטיים בקנה מידה גדול. פלטפורמות כמו BaseSpace של אילומינה וכלים בקוד פתוח מאפשרות מחקרים משותפים בין מוסדות, ומקלות על השיתוף והשוואת נתוני תיוג גנטיים בין אזורים ובין מינים (אילומינה).
• למידת מכונה עבור אנליטיקת אוכלוסיות: אלגוריתמים של למידת מכונה נמצאים בשימוש הולך ומתרקם על נתוני תיוג גנטי כדי לזהות מגמות אוכלוסיות, דפוסי נדידה, וחמות מגוון גנטי. כלים אלו יכולים לעבד מערכות נתונים מורכבות כדי לייצר תובנות פעולות למסירות ותהליך קבלת החלטות בשימור (Cell Press).
• מסגרות אתיות ורגולטוריות: ככל שתיוג גנטי נהיה נפוץ יותר, יש דגש גובר על שימוש אתי בנתונים, פרטיות, והתאמה להסכמים בינלאומיים לביודיברסיטה. ארגונים מפתחים הנחיות כדי להבטיח דיגום אחראי, שיתוף נתונים, וחלוקת תועלות עם קהילות מקומיות (אמנת המגוון הביולוגי).

מגמות טכנולוגיה אלו יחד משפרות את דיוק, קנה המידה, והנהגת אתית של מעקב אוכלוסיות חיות בר, וממקמות את תיוג הגנטי ככלי קריטי לשימור ביולוגי ב-2025 ואילך.

נוף תחרותי ושחקנים מובילים

הנוף התחרותי עבור תיוג גנטי במעקב אוכלוסיית חיות בר מתאפיין בתמהיל של חברות ביוטכנולוגיה מבוססות, חברות טכנולוגיות שימור מתמחות, וקונסורציומים מחקריים אקדמיים. נכון ל-2025, השוק רואה עלייה בשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי, הנגרמת על ידי הביקוש ההולך וגדל לפתרונות מדויקים, לא פולשניים, וניתנים להרחבה למעקב חיות בר.

שחקנים מרכזיים בתחום זה כוללים את Thermo Fisher Scientific, המציעה ערכות דיגום ורצף DNA מתקדמות המותאמות לתנאי שטח, ואת QIAGEN, הידועה בפלטפורמות הכנה לדגימות וגנומיקה החזקות שלה. שתי החברות הרחיבו את קווי המוצרים שלהן כדי להתמודד עם האתגרים הייחודיים של גנטיקה של חיות בר, כמו דגימות מתפוררות ותשואות DNA נמוכות.

חברות מתפתחות כמו WildGenetics וGeneWatch מתחילות לצבור תאוצה על ידי מתן שירותים כוללים של תיוג גנטי, כולל ערכות דיגום בשטח, ניתוח נתונים מבוססת ענן, ואינטגרציה עם מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS). חברות אלו לעיתים קרובות משתפות פעולה עם עמותות שימור לא ממשלתיות וסוכנויות ממשלתיות כדי להוציא לפועל פרויקטים רחבי היקף של מעקב אוכלוסיות.

קונסורציומים אקדמיים ולא-רווחיים, כמו Global Wildlife Conservation וInternational Union for Conservation of Nature (IUCN), משחקים תפקיד מרכזי על ידי קביעת סטנדרטים לפרוטוקולי תיוג גנטי ומקלות על שיתוף נתונים בין מדינות. מעורבותם מבטיחה שטכנולוגיות תיוג גנטי יהיו נגישות ומשמשות בצורה אתית באזורים בעלי ביודיברסיטה גבוהה.

• דינמיקה של השוק: הסביבה התחרותית מעוצבת על ידי התקדמויות מהירות בטכנולוגיות רצף מהדור הבא (NGS) וטכנולוגיות PCR ניידות, המפחיתות עלויות ומשפרות את ההתאמה בשטח. חברות שיכולות להציע פתרונות ידידותיים למשתמש ועמידים בשטח זוכות ליתרון תחרותי.
• שותפויות אסטרטגיות: שיתופי פעולה בין ספקי טכנולוגיה לארגוני שימור הם נפוצים, ומאפשרים צבירת מומחיות ומשאבים ליוזמות רחבות היקף למעקב חיות בר.
• מיקוד אזורי: צפון אמריקה ואירופה מובילות באימוץ טכנולוגיה, אך יש פוטנציאל צמיחה משמעותי באסיה-פסיפיק ואפריקה, שם מנגנוני המעקב אחר ביודיברסיטה נמצאים בעדיפות וההשקעות הבינלאומיות הולכות וגדלות.

באופן כללי, שוק התיוג הגנטי עבור מעקב אוכלוסיות חיות בר בשנת 2025 מתאפיין בחדשנות, שותפויות בין-תחומיות, ומיקוד בהרחבה ונגישות, כאשר השחקנים המובילים ממשיכים להשקיע במחקר ופיתוח כדי לשמור על מעמדם התחרותי.

תחזיות צמיחה בשוק (2025–2030): CAGR, הכנסות וניתוח נפח

השוק הגלובלי עבור תיוג גנטי במעקב אוכלוסיית חיות בר מוכן לצמיחה משמעותית בין 2025 ל-2030, המונעת מכמות הביקוש ההולכת וגדלה למעקב מדויק אחרי ביודיברסיטה, יוזמות שימור, והתקדמות בטכנולוגיות גנומיקה. לפי תחזיות של Grand View Research, שוק התיוג הגנטי—כולל ברקודינג DNA, גנטיפיקציה, ויישומי רצף מהדור הבא (NGS) עבור חיות בר—יחווה קצב צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של כ-12.8% בתקופה זו. צמיחה זו נתמכת בהשקעות גוברות מצד ארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים בשימור חיות הבר, כמו גם באינטגרציה של נתונים גנטיים למסדי נתונים לאומיים ובינלאומיים של ביודיברסיטה.

ההכנסות במגזר צפויות להגיע ל-1.2 מיליארד דולר עד 2030, עלייה מ-650 מיליון דולר ב-2025. עלייה זו נובעת מהאימוץ המתרחב של תיוג גנטי במערכות אקולוגיות יעריות וימיות, תוך דגש מיוחד על מעקב אחרי מיני חיות בסכנת הכחדה ומאמצי נגד-הברחות. הנפח של ערכות תיוג גנטי ושירותי רצף המוצעים צפוי לגדול בקצב דומה, כאשר נפחי דיגום שנתיים צפויים לעלות על 2.5 מיליון עד 2030, לפי MarketsandMarkets.

באופן אזורי, צפון אמריקה ואירופה צפויות לשמור על הדומיננטיות שלהן, בזכות תשתית מחקר מבוססת ומסגרות רגולטוריות תומכות. עם זאת, אזור אסיה-פסיפיק צפוי להציג את קצב הצמיחה המהיר ביותר, שעובר את 15%, כאשר מדינות כמו הודו, סין ואוסטרליה מגדילות את תוכניות ניהול חיות הבר שלהן ומשקיעות ביכולות מחקר גנטי (Frost & Sullivan).

• גורמי צמיחה מרכזיים: זמינות גוברת של טכנולוגיות רצף, עלייה בשותפויות בין המגזר הציבורי לפרטי, ואינטגרציה של אנליטיקת נתונים מונעת בינה מלאכותית למודלים של אוכלוסיות.
• אתגרים: חששות פרטיות נתונים, מכשולים לוגיסטיים באיסוף דגימות מרוחקות, והצורך בפרוטוקולים מסודרים על פני תחומים שונים.
• הזדמנויות: התרחבות לשווקים מתעוררים, פיתוח מכשירים לניהול גנטי ניידים, ושיתופי פעולה בין-תחומיים עם סוכנויות סביבתיות ומוסדות אקדמיים.

באופן כללי, תקופת 2025–2030 צפויה להיות זהה לצמיחה מואצת ואימוץ של פתרונות תיוג גנטי, מה שממקם את השוק ככלי קריטי בשימור חיות הבר הגלובליות ובניהול מערכות אקולוגיות ברות קיימא.

ניתוח שוק אזורי: צפון אמריקה, אירופה, אסיה-פסיפיק ושאר העולם

השוק הגלובלי עבור תיוג גנטי במעקב אוכלוסיות חיות בר חווה שונות אזורית ניכרת באימוץ, השקעות, והתקדמות טכנולוגית. ב-2025, צפון אמריקה, אירופה, אסיה-פסיפיק, ושאר העולם (RoW) מציגות כל אחת דינמיקות שוק שונות המושפעות ממסגרות רגולטוריות, עדיפויות שימור, ותשתית מחקר.

צפון אמריקה נשארת האזור המוביל, מונעת על ידי מימון נרחב למעקב אחר ביודיברסיטה ותשתית גנומית מתקדמת. מדינת ארצות הברית וקנדה יישמו יוזמות תיוג גנטי רחבות היקף עבור מינים כמו סמונים, זאבים ועופות נודדים, נתמכים על ידי סוכנויות כמו הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית וסביבת והשינוי האקלים של קנדה. נוכחות חברות ביוטכנולוגיה מרכזיות ומוסדות אקדמיים מאיצה את העברת הטכנולוגיה ופריסתה בשטח. צמיחת השוק מואצת עוד יותר על ידי חוקים רגולטוריים המובילים למעקב אחרי מינים בסכנה ויוזמות ניהול חיות בר חוצות גבולות.

אירופה מתאפיינת בתמיכת מדיניות חזקה מצד הנציבות האירופית ורשתות מחקר שיתופיות כמו LifeWatch ERIC. תיוג גנטי מתשלב יותר ויותר באסטרטגיית הביודיברסיטה של האיחוד האירופי, עם יישומים במעקב אחרי יונקים גדולים, מאגרי דגים, ומיני פולשים. האזור נהנה מסטנדרטי נתונים מגוונים וממימון מ-Horizon Europe, מקדם פרויקטים בין מדינתיים. עם זאת, הרחבת השוק מתונה עקב רגולציות חמורות על פרטיות נתונים והצורך בהסכמה בין מדינות חברות.

אסיה-פסיפיק חווה צמיחה מהירה, במיוחד באוסטרליה, יפן, וסין. ההשקעה של אוסטרליה במעקב גנטי עבור מינים ימיים ויבשתיים היא בולטת, עם תמיכה מהארגון המדעי והמחקרי של ממשלת אוסטרליה (CSIRO). הפוקוס של סין על שימור ביודיברסיטה תחת המשרד לאקולוגיה ולסביבה מעלה את הביקוש לטכנולוגיות תיוג גנטי, במיוחד בשירות המינים בסכנת הכחדה ומאמצי נגד-הברחות. עם זאת, האזור מתמודד עם אתגרים סביב כושר מחקר לא אחיד וגישה מוגבלת לטכנולוגיות רצף מתקדמות במדינות מתפתחות.

• שאר העולם (RoW): האימוץ מתחיל להתרקם באמריקה הלטינית ובאפריקה, שבהן ארגונים לא ממשלתיים ופונדקאות שימור ממלאים תפקיד מרכזי. הפרויקטים לרוב מתמקדים במיני דגל ותמוכים על ידי ארגונים כמו קרן השימור העולמית. עם זאת, צמיחת השוק מוגבלת על ידי חוסר מומחיות ותשתיות מקומיות, אך יוזמות לבניית יכולות ועבר טכנולוגיה מרחיבות בהדרגה את טביעת הרגל של השוק.

אתגרים והזדמנויות בתיוג גנטי של חיות בר

תיוג גנטי הפך ככלי משנה חיים עבור מעקב על אוכלוסיית חיות בר, ומציע דיוק חסר תקדים בזיהוי פרטים ומעקב אחרי הדינמיקה של אוכלוסיות. עם זאת, האימוץ והרחבת השימוש בתיוג גנטי בשנת 2025 מציגים נוף מורכב של אתגרים והזדמנויות עבור שוחרי שימור, חוקרים וספקי טכנולוגיה.

אתגרים

• איסוף ושימור דגימות: איסוף חומר גנטי איכותי מאוכלוסיות בר נשאר מאתגר לוגיסטית, במיוחד בסביבות מרוחקות או קשות. הידרדרות של DNA עקב אחסון לא נכון או חשיפה לסביבה יכולה לפגוע באמינות הנתונים, מה שדורש פרוטוקולים מתוחכמים להשדה והשקעה בלוגיסטיקה של שרשרת קולד.
• עלות ומגבלות משאבים: על אף הירידה בעלויות הרצפה, פרויקטים רחבי היקף של תיוג גנטי דורשים משאבים כספיים וטכנולוגיים משמעותיים. רבים מתוכניות השימור, במיוחד באזורים מתפתחים, מתמודדים עם מגבלות תקציביות שמקשות על אימוץ רחב של טכנולוגיות אלו (איגוד בינלאומי לשימור של טבע).
• ניהול וניתוח נתונים: מאגרי הנתונים העצומים המיוצרים על ידי תיוג גנטי דורשים תשתיות ביואינפורמטיות מתקדמות ומומחיות. הבטחת אבטחת נתונים, אינטרופרטיביות, ואחסון לטווח ארוך היא בעיה מתמשכת, במיוחד כפי שהפרויקטים מורחבים (מתקן מידע על ביולוגיה עולמית).
• שיקולים אתיים וחוקיים: האיסוף והשימוש בנתונים גנטיים מעלים שאלות בנוגע לבעלות, הסכמה (במיוחד בנוגע לאדמות ילידים), ופוטנציאל שימוש לרעה. מסגרות רגולטוריות עדיין מתפתחות כדי להתמודד עם בעיות אלו (אמנת המגוון הביולוגי).

הזדמנויות

• תוצאות שימור משופרות: תיוג גנטי מאפשר דינמיקה מדויקת של מעקב אחרי פרטים, מה שמאפשר הערכות אוכלוסייה מדויקות יותר, מחקרי נדידה, וזיהוי נקודות חמות של הברחות. גישה מונעת נתונים זו תומכת במעורבות ממוקדת בהחלטות שימור (קרן עולמית לטבע).
• חדשנות טכנולוגית: התקדמות במכשירים רצפים ניידים ושיטות דיגום לא פולשניות מצמצמות את המכשולים לפריסות בשטח. חידושים אלו מקנים מראה רחב להנחות גנטיים נגישות ונרחבים עבור מגוון רחב יותר של מינים ובתי גידול (טכנולוגיות אוקספורד נאנופור).
• רשתות שיתוף פעולה: עליית פלטפורמות שיתוף נתונים גלובליות ורשתות מחקר שיתופיות מאיצה את העברת הידע והסטנדרטיזציה של מתודולוגיות, מה שמחזק את עוצמת הפרויקטים האישיים (מתקן מידע על ביולוגיה עולמית).
• אינטגרציה עם טכנולוגיות אחרות: שילוב של תיוג גנטי עם חישה מרחוק, מלכודות מצלמה, ואנליזות מונחות בינה מלאכותית מציע גישה כוללת למעקב אחרי חיות בר, משפר את הן את הרציפות המרחבית והן את זמן דינמיקה של נתוני אוכלוסייה (Nature Ecology & Evolution).

בשנת 2025, שדה תיוג הגנטי של חיות בר עומד בנקודת מפנה משמעותית, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית ומסגרות שיתופיות נמצאות במצב המתכונן לעקוף את האתגרים המתמשכים ולפתוח גבולות חדשים בשימור הביולוגי.

מבט קדימה: חדשנות, השפעות מדיניות והרחבת השוק

התחזיות העתידיות עבור תיוג גנטי במעקב אוכלוסיות חיות בר מעוצבות על ידי חדשנות טכנולוגית מהירה, מסגרות מדיניות מתפתחות, והזדמנויות שוק מורחבות. עד 2025, ההתקדמות בטכנולוגיות רצף מהדור הבא (NGS) וכלים לניתוח DNA ניידים צפויים להקל על הגישה והעלויות של תיוג גנטי עבור שוחרי שימור וחוקרים. רצפנים ניידים מדוללים, כמו אלו שפותחו על ידי טכנולוגיות אוקספורד נאנופור, מאפשרות זיהוי גנטי בזמן אמת במקומות מרוחקים, מה שמפחית את הצורך בתשתיות מעבדה מרכזיות ומקדם קבלת החלטות מונחיות נתונים.

השפעות מדיניות גם הן משמעותיות. ממשלות וגופים בינלאומיים מכירים יותר ויותר בערך של תיוג גנטי למעקב אחרי ביודיברסיטה ומאמצי נגד הברחות. התכנית הבינלאומית לאחר 2020 של האמנה על המגוון הביולוגי, למשל, מעודדת את אימוצם של כלים גנטיים מתקדמים כדי לשפר את דיוק המעקב והדיווח על מיני חיות (Convention on Biological Diversity). בארצות הברית, חוק המינים בסכנת הכחדה והיוזמות הפדרליות הקשורות אליו כוללים נתונים גנטיים כדי לחדד את הערכות האוכלוסייה וליידע אסטרטגיות ניהול של בתי גידול (שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית).

ההרחבה בשוק צפויה כתוצאה מהשקעות של המגזר הציבורי והפרטי בפתרונות תיוג גנטי ניתנים להרחבה. שוק המעקב אחרי חיות הבר הגלובלי, שהוערך ב-1.8 מיליארד דולר ב-2023, צפוי לגדול בקצב של 8.2% עד 2028, חלקית הודות להנחות שמאששות את טכנולוגיות גנטיות (MarketsandMarkets). סטארטאפים וחברות מבוססות פועלים לפתח פלטפורמות הכוללות תיוג גנטי עם אנליזות מונחות בינה מלאכותית, ומאפשרות מעקב על אוכלוסיות מדויק יותר וזיהוי איומים. שיתופי פעולה בין ספקי טכנולוגיה, ארגוני שימור, וסוכנויות ממשלתיות מעודדות חדשנות ומאפשרות פרויקטים רחבי היקף באזורים בעלי ביודיברסיטה גבוהה.

• חידושים בעבודה כוללים דיגום DNA סביבתי (eDNA), המאפשר גישה לא פולשנית לזיהוי נוכחות מינים מדיגום מים, אדמה או אוויר, ומרחיב עוד יותר את יישום תיוג גנטי (Nature Ecology & Evolution).
• צפויה הרמוניזציה של מדיניות בין-לאומית על מנת לשפר את שיתוף הנתונים ולסטנדרטיזציה של פרוטוקולי תיוג גנטי, מה שיקל על ניהול חיות בר חוצה גבולות.
• התרחבות השוק סביר שתתמוך בהגברת מימון מקרנות שימור בינלאומיות ומשקיעים בטכנולוגיה ירוקה.

לסיכום, עד 2025, תיוג גנטי עבור מעקב אוכלוסיות חיות בר מוכן לצמיחה משמעותית, נתמך על ידי פריצות דרך טכנולוגיות, סביבות מדיניות תומכות, וביקוש חזק בשוק.

מקורות והפניות

• Grand View Research
• International Union for Conservation of Nature (IUCN)
• טכנולוגיות אוקספורד נאנופור
• קבוצת פרסום של טבע
• אילומינה
• Thermo Fisher Scientific
• QIAGEN
• GeneWatch
• Global Wildlife Conservation
• MarketsandMarkets
• Frost & Sullivan
• סביבת והשינוי האקלים של קנדה
• הנציבות האירופית
• LifeWatch ERIC
• הארגון המדעי והמחקרי של ממשלת אוסטרליה (CSIRO)
• המשרד לאקולוגיה ולסביבה
• מתקן מידע על ביולוגיה עולמית
• קרן עולמית לטבע
• שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית